במהלך השנה האחרונה אני מרגישה מוצפת, כאילו כל הזמן יש עוד משהו שמתווסף לעומס שלי, כך שאני מוצאת את עצמי יותר ויותר עם תחושת חוסר אונים. עומס המטלות בשילוב עם הציפיות מהסביבה ובעיקר מעצמי, מביאים אותי להרבה רגעים שאני מרגישה שאני לא יכולה לעמוד בזה יותר, אבודה בתוך כל הבלאגן.
בפרויקט זה, אבקש להעביר את תחושת ה"הצפה" הזו דרך סיטואציות שידמו את העומס הפיזי והנפשי שאני מרגישה. אשתמש בצילום של אנשים במצבים שונים, כאשר כל סיטואציה תדגים את הרגעים האלה של חוסר שליטה, תחושת המועקה, והצורך המהותי לשחרר.
כל תמונה תשדר את תחושת ה"הצפה", את הצורך למצוא איזון ושחרור. המטרה היא לא רק להראות את העומס, אלא גם את הדרך בה כל אחד מחפש את הדרך לצאת ממנו – את הרצון לנפץ את המחסומים, לברוח מההצפה, ולמצוא שקט פנימי.
השימוש בצבעים, אור וצל, ומאפיינים פיזיים (כמו מים, חפצים או חומרים שמכבידים) יעזור להמחיש את תחושת העומס וליצור את האווירה הדרושה.